אֵיזוֹ הִיא הַלֵּל הַגְּדוֹלָה. רִבִּי פַּרְנָךְ בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. ה֭וֹדוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ ה֭וֹדוּ לַֽאֲדֹנֵ֣י הָֽאֲדֹנִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד מֵ֖שֶׁעֹ֣מְדִים בְּבֵ֣ית י֙י. לָמָּה בְאִילֵּין תַּרְתֵּין פַּרְשָׁתָא. רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִפְּנֵי שֶׁיְּרִידַת גְּשָׁמִים כְּלוּלָה בָהֶן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. דִּכְתִיב מַֽעֲלֶ֣ה נְשִׂאִים֘ מִקְצֵ֢ה הָ֫אָ֥רֶץ. וּכְרִבִּי חֲנִינָה מַה. בְּגִין דִּכְתִיב נוֹתֵן לֶ֭חֶם לְכָל בָּשָׂ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ רִבִּי בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הָדָא דִידָן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הָדָא דִידָן. בַּר קַפָּרָא אָמַר. הָדָא דִידָן. בַּר קַפָּרָא כְדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מִימֵיהָ שֶׁלְכַּת הַשְּׁלִישִׁית לֹא הִגִּיעָה לְאָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע י֙י מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מְמוּעָטִין׃ תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. זוֹ הִיא הַלֵּל הַגְּדוֹלָה. חַד בַּר אַבַּיי עֲבַר קוֹמֵי תֵיבוֹתָא. אֲמַר לוֹן. עַנּוּן בַּתְרַיי מַה דַנָּה אֲמַר. הָדָא אָֽמְרָה. לֵית הָדָא דִידָן. [אָמַר רִבִּי מָנָא. הָדָא דִידָן]. נִסָּא הֲוָה רַב. בְּגִין כֵּן אֲמַר לוֹן. עַנּוּן בַּתְרַיי מַה דַנָּא אֲמַר.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך סדר תעניות האלו
איזו הלל הגדולה. גרסינן להא לעיל בפ''ה דפסחים בהלכה ז' עד סוף הפרק ושם מפורש ע''ש:
רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי כַּד הֲוָה בָעֵי יֵיחוֹת מִיטְרָא הֲוָה אֲמַר לְסַפָּרֵיהּ. קוּם לָךְ קוֹמֵי הֵיכְלָא. בְּגִין דְּרִבִּי בָעֵי מְסַפְּרָא וְלֵית בְּחֵיילֵיהּ מִצְטָעֵר. מִיַּד הֲוָה מִטְרָא נְחִית. רַב אָדָא בַּר אַחֲווָה כַּד הֲוָה בָעֵי יֵיחוֹת מִיטְרָא הֲוָה שְׁלַח מְסָאנֵיהּ. כַּד הֲוָה שְׁלַח תְּרֵיהוֹן הֲוָה עָֽלְמָא טַיַיף. מַפַּלְתָּא הַווְיָן תַּמָּן וַהֲוָה רַב מֵיתַב חַד מִן תַּלְמִידֵיהּ בַּבֵּיתָא עַד דַהֲווֹן מְפַנִּין בֵּיתָא. וְכֵוָן דַּהֲוָה נְפַק מִן בֵּייתָא הֲוָה בֵייתָא רְבַע. וְאִית דְּאָֽמְרִין. רַכ אָדָא בַּר אַחֲווָה הֲוָה. שָֽׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ לוֹ. מַה מַעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדָךְ. אָמַר לָהֶן. מִיָּמַיי לֹא קִדְּמָנִי אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְלֹא הִינַּחְתִּי אָדָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיָצָאתִי לִי. וְלָא הִילַּכְתִּי אַרְבַּע אַמוֹת בְּלָא תוֹרָה. וְלָא הִזִכַּרְתִּי דִּבְרֵי תוֹרָה בְּמָקוֹם מְטוּנָּף. 17b וְלֹא הִיצַעְתִּי וְיָשַׁנְתִּי שֵׁינַת קֶבַע. וְלָא צָעַדְתִּי בֵין הַחֲבֵירִים. וְלָא כִינִּיתִי שֵׁם לַחֲבֵירִי. וְלֹא שָׂמַחְתִּי בְתַקָּלַת חֲבֵירִי. וְלָא בָאָת קִלְלַת חֲבֵירִי עַל מִיטָּתִי. וְלָא הִילַּכְתִּי בַשּׁוּק אֶצֶל מִי שֶׁהוּא חַייָב לִי. מִיָּמַיי לֹא הִקְפַּדְּתִי בְתוֹךְ בֵּיתִי. לְקַייֵם מַה שֶׁנֶּאֱמַר אֶתְהַלֵּ֥ךְ בְּתָם לְ֜בָבִ֗י בְּקֶ֣רֶב בֵּיתִֽי׃
Pnei Moshe (non traduit)
רבע. רבץ ונפל:
מפלתה. בית שנוטה ליפול:
הוה עלמא טייף. הציף העולם מרוב גשמים:
אמר לספריה. שהוא מסתפר ממנו קום לך אצל ההיכל ואמור בגין וכו' ולית בחייליה מצטער להתענות ומיד הוה מיטרא נחית:
משנה: בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבָּעָה פְּעָמִים בַּיוֹם בַּשַּׁחֲרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים. בַּתַּעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
ובמעמדות. אנשי מעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע כדתנינן לקמן:
מתני' בשלשה פרקי' בשנה וכו'. בבבלי קאמר תעניות ומעמדות מי איכא מוסף חסורי מיחסרא והכי קתני בג' פרקים הכהנים נושאים את כפיהם כל זמן שמתפללין ויש מהן ארבעה פעמים ביום שחרית ומוסף ומנחה ונעילת שערים והיא ביום הכפורים שיש בו מוסף ואלו הן השלשה פרקים בתעניות ומעמדות וביה''כ ומתני' דר''מ הוא דאמר יש נשיאות כפים במנחה בתעניו' ובמעמדות דטעמא מאי אמרו ואין נשיאות כפים במנחה משום שכרות והאידנא ליכא שכרות ור' יוסי פליג עליה וס''ל דגזרינן מנחה של תעניות אטו מנחה דכל יומא ומנחה דאיתא בכל יומא גזרו ביה רבנן נעילה דליתא בכל יומא לא גזרו בה רבנן והלכה כר' יוסי בד''א בתעניות שמתפללין בו מנחה ונעילה כגון יהכ''פ ותעניות צבור הללו אבל תענית שאין בו נעילה כגון תשעה באב וג' צומות הואיל ותפלת מנחה שלהם סמוך לשקיעת החמה הרי נראית כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום לפיכך יש בה נשיאת כפים מדינא:
מְנַיִין לִנְשֵׂיאוּת כַּפַּיִם. כֹּ֥ה תְבָֽרֲכ֖וּ אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל. עַד כָּאן בְּשַׁחֲרִית. בְּמוּסַף. וַיִּשָּׂ֨א אַֽהֲרֹ֧ן אֶת יָדָ֛יו אֶל הָעָ֖ם. הַמִּקְרָא הַזֶּה מְסוּרָס הוּא. וַהֲלֹא לֹא צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיֵּ֗רֶד מֵֽעֲשׂוֹת הַֽחַטָּ֛את וְהָֽעֹלָה֖ וְהַשְּׁלָמִֽים וְאַחַר כָּךְ וַיִּשָּׂ֨א אַֽהֲרֹ֧ן אֶת יָדָ֛יו וגו'. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּירִידָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ הָיָה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וּמְבָרֵךְ אֶת הָעָם. וַֽיְבָֽרֲכֵ֑ם. בָּעֲמִידָה. יָכוֹל שֶׁלֹּא בָעֲמִידָה. תַּלְמוּד לוֹמַר בָ֗ם בָּחַ֞ר י֨י אֱלֹהֶ֨יךָ֨ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בִּשְׁמוֹ. מַקִּישׁ בְּרָכָה לַשֵּׁירוּת. מַה שֵׁירוּת בָּעֲמִידָה. אַף בְּרָכָה בָעֲמִידָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיָּקוּמוּ הַכֹּֽהֲנִ֤ים הַֽלְוִיִּם֙ וַיְבָֽרְכ֣וּ אֶת הָעָ֔ם וגו'. בְּדוֹרוֹ שֶׁלְחִזְקִיָּהוּ שֶׁהָיוּ יְגֵיעִים בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֲבָל בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה מָהוּ אוֹמֵר. וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַיי מִכֶּ֔ם. וַֽיְבָֽרֲכֵ֑ם. בְּרָכָה סְתוּמָה. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ אֵי זוֹ הִיא עַד שֶׁבָּא הַכָּתוּב וּפִירְשָׁהּ. יְבָֽרֶכְךָ֥ י֨י וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר י֨י ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א י֨י ׀ פָּנָיו֨ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃
Pnei Moshe (non traduit)
ופירשה וכו'. ובברכה זו ברכם:
מנין לנשיאות כפים. מן התורה עד כדון בשחרית במוסף. מנין דמהאי קרא לא למדנו אלא פעם אחד והיא בשחרית וקאמר מדכתיב ויצא אהרן וגו' וזה נאמר אחר שגמר עבודת היום ולעיל מיניה כתיב ויקרב וגו' מלבד עולת הבקר אלמא דחוזרין ונושאין כפיהם גם בתפלת מוסף שהוא נגד עבודת היום:
המקרא הזה מסורס הוא. אגב דמייתי להאי קרא דריש ביה:
הלא לא צריך לומר וכו'. שכך משמעות הכתוב שלאחר שגמר העבודה ברכם ומפני מה כתיב וישא ואחר כך וירד מעשות וגי' אלא מלמד שבשעת ירידתו מעל המזבח היה נושא את כפיו ומברך את העם ולא המתין עד שירד לגמרי:
מה שירות בעמידה. דכתיב לעמוד לשרת:
וכן הוא אומר. בד''ה ב' ל' גבי יחזקיהו כתיב שם ויקמו וגו':
ברכה סתימה. לא כתיב אצל אהרן אלא ויברכם סתם:
וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. כְּהָדָא רִבִּי נַפְתָּלִי הַווָת אֶצְבַּעָתֶיהּ עֲקוּמָה. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה דָשׁ בְּעִירָךְ מוּתָּר. רַב חוּנָה מְעַבֵּר זַלְדָּקָן. וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא. רִיגְלָא הַווָת. בְּגִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ קָטָן נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּכֹּהֲנִים בַּשָּׁעָה שֶׁהֵן מְבָֽרְכִין. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כְּלוּם אָֽמְרוּ. אֵין מִסְתַּכְּלִין. לָא מִפְּנֵי הֶסִּיעַ דַּעַת. מֹשֶׁה. דַּאֲנָא מִסְתַּכַּלְנָא וְלָא מְסַעָה דַּעְתִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
רב הונא מעבר זלדקן. הוא הנקרא זבלגן שעיניו זולפות דמעה ומעביר אותושלא ישא את כפיו:
והא תני וכו'. ומשני ר' מנא לא משום הכי אלא שנראה כקטן היה ובימות הרגל הוה בגין שלא יאמרו וכו':
זאת אומרת וכו'. ולפיכך אסרו אם לא היה דש בעירו שלא יסתכלו בו:
משה. כך היה דרכו של ר' חגיי כשהיה אומר איזה דבר בבית המדרש היה נשבע משה שכך וכך הוא כדאמרי' הכא ובפ''ו דדמאי ובכמה מקומות:
רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי חִייָה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם בַּר פְּדָיָה. מִפְּנֵי מַה סָמַךְ הַכָּתוּב פָּרָשַׁת נָזִיר לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם. לְלַמְּדָךְ כְּשֵׁם שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בַּיַּיִן כָּךְ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֲסוּרָה בַיַּיִן. אִי מַה הַנָּזִיר אָסוּר בַּחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִין אַף נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֲסוּרָה בַחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִין. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן יוֹשׁוּעַ בַּר גְּזוֹרָה וְרִבִּי זְעוּרָה. חַד יְלִיף לָהּ מִן הַנָּזִיר. וְחַד יְלִיף לָהּ מִן הַשֵּׁירוּת. וְלָא יָֽדְעִין מָאן יְלִיף לָהּ מִן הַנָּזִיר. וּמָאן יְלִיף לָהּ מִן הַשֵּׁירוּת. מָאן דִּילִיף לָהּ מִן הַנָּזִיר. אִי מַה הַנָּזִיר אָסוּר בַּחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִים אַף נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֲסוּרָה בַחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִין. וּמָאן דִּילִיף לָהּ מִן הַשֵּׁירוּת. אִי מַה הַשֵּׁירוּת אָסוּר בְּבַעֲלֵי מוּמִין אַף נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אָסוּר בְּבַעֲלֵי מוּמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא ידעין וכו' מי הוא דיליף לה מזה ומי הוא דיליף מזה:
מאן דיליף מן הנזיר וכו'. כלומר ולשניהם קשיא דמאן דיליף מנזיר א''כ לאסור בחרצן כמו הנזיר ומאן דיליף משירות א''כ נימא דאף נשיאות כפים אסור בבעלי מומין והא תני בברייתא אם היה דש בעירו ואין העם מסתכלין בו מותר כהדא וכו' לא משני הכא מידי:
איתפלגון וכו' חד יליף לה מן הנזיר. כדאמרן מסמיכו' הכתוב. וחד יליף לה מן השירות דכתיב לשרתו ולברך בשמי מה עבידה אסור בשתויי יין אף ברכה:
הלכה: בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים כול'. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ תְּלַת. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ (שֶׁמִּתְפַּלְּלִין) [שֶׁמִּתְעַנִּין] בַּמַּעֲמָדוֹת. וְשֶׁמִּתְפַּלְּלִין אַרְבַּע. וְאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּלַּיְלָה אֶלָּא בַיּוֹם. וְיִשָּׂא אֶת כַּפָּיו וְאַל יִתְפַּלֵּל. מָצָאנוּ תְפִילָּה בְלִי נְשִׂיאַת כַּפַּיִם וְלֹא מָצָאנוּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּלֹא תְפִילָּה. תַּנֵּי. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּעֵירוּבִין וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 18a אַף בִּמְגִילַּת אֶסְתֵּר נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
אף במגילת אסתר וכו'. כדקאמר לקמן בפ''ב דמגילה מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו ר''מ אומר כולה:
בעירובין ובתענית צבור וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ו דעירובין סוף הלכה ד' דקאמר התם לר''מ דצריך על ידי עירוב ועל ידי שיתוף ובתענית צבור הא דהכא:
תני זו דברי ר''מ. דסבירא ליה יש נשיאות כפים במלחה בתענית משום דלא שכיחא שכרות:
וישא את כפיו ואל יתפלל. ואמאי קתני בארבע תפלות הללו דוקא ומשני מצאנו וכו':
ואין נשיאות כפים וכו'. וש''מ נמי שאין נשיאות כפים בלילה כדקתני ארבעה פעמים ביום:
ושמתפללין ארבע. תפלות אף במעמדות כדקחשיב להו במתני':
שמתענין במעמדות. לפיכך יש בהן נשיאות כפים במנחה משום דלא שכיחא שכרות:
גמ' את שמע מינה. מן המתני' תלת מילי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source